כבר המון זמן שאני מתלבטת אם להוסיף לבלוג עוד קטגוריות. החיים משתנים כל הזמן ומה שהתאים לי פיקס כשהתחלתי לפרסם מתכונים, גדל והתפתח. בא לי כבר מזמן לכתוב על חווית ההורות לליאו, על טיולים שאנחנו עושים בארץ ואולי מתישהו נחזור לעשות בחו"ל והכי בא לי שהבלוג ישקף את היום יום שלי מעבר למתכונים הבריאים שאני מכינה ומפרסמת.
אז הנה זה מתחיל ואמן וזה באמת יצליח לרקום עור וגידים ולהיות החלון שבו תוכלו לקבל טעימה מהחיים שלי.
היום אני משתפת אתכם בטיול שלי ושל עדי לירושלים, יש לומר החופשה הרומנטית הראשונה שלנו מאז שליאו נולד. לפני שבכלל אתחיל עם כל המקומות בהם ביקרנו וההמלצות, אספר לכם שבעיני זמן זוגי בלי הילדים הוא קדוש! ולמרות שלי ולעדי יוצא להיות המון בלי ליאו ביום יום, כי שנינו עובדים ביחד. יש משהו ביציאה מהשגרה ביחד, מחוץ לבית, רחוק מהמטלות היומיומיות ומהעבודה.
טיול בין ערביים על חומות העיר העתיקה
הרעיון לעשות לילה בירושלים התבשל לי בראש לא מעט זמן. מאז שאני ועדי מכירים אנחנו חוגגים את ימי ההולדת שלנו בחו"ל, בעינינו מתנה שהיא חוויה משותפת שווה פי כמה ממתנה חומרית. מפה לשם, השנה הגבולות סגורים ולא היה סיכוי לטיול חופים אז החלטתי לארוז לנו תיק ולעלות לירושלים.
מסתבר שהמבקרים בעיר נחלקים לשניים, אלה הנשבים בקסמה, מתמכרים וחוזרים שוב ושוב. ואלה שלא מצליחים לעכל את העיר ולא סובלים אותה. למזלי עדי משוגע על העיר עוד מתקופת התואר הראשון שלו בבצלאל, וביקור משותף אחד שלנו בעיר הצליח לגרום לי להוציא את המילים "מאמי אולי נעזוב את העיר ונעבור לגור פה", שברור שלא יקרה, אבל מסביר את התחושה שלי לגביה.
התחלנו את החופשה שלנו בשעה מאוחרת יחסית, אחרי יום עבודה. יצאנו בצהריים מהעיר והתחלנו לנסוע, האמת שאם יש לי המלצה שווה בשבילכם זה סעו לעיר בשעות שהכבישים פנויים ואת זה הבנתי כשמשכנו את היום השני ונסיעה של שעה הביתה לקחה לנו שעתיים וחצי.
בגלל שהגדרנו מראש שהיומיים שלנו יהיו יומיים של בילוי ולא רביצה במלון, הזמנתי לנו מלון מגניב במרכז העיר ממש על המדרחוב, חמש דקות הליכה משוק מחנה יהודה, ורבע שעה מהעיר העתיקה. המלון נקרא מלון פעמונים ואם המטרה שלכם היא שוטטות ובילוי בעיר המלון הזה הוא לגמרי VALUE PER MONEY.
קפה במיטה במלון זה החיים
אחרי שזרקנו את התיקים במלון, צעדנו לשוק מחנה יהודה לסיור קצר בהשראת חן קורן המממת שעשתה לי ולפסקל רובין-פרץ האלופה סיור בשוק רגע לפני שהתחילה הקורונה. בגלל שהזמנתי מקומות לארוחת ערב במסעדת שף, החלטנו לנשנש בקטנה בשוק והתיישבנו בשוק העירקי אצל לוקאס באמפנאדס למנה מושלמת של בשר מפורק ושני אמפנדס חלומיים. בין לבין שתינו מלא בירות שנמכרות בשוק במחירים מגוחכים לעומת תל אביב. סיימנו עם קופסא עם רוגלעכים במילוי שוקולד ותעופות של סירופ סוכר ממאפית מרציפן.
מנה מושלמת של בשר מפורק ומלא רטבים טעימים
אמנדס טלה
אמפנדס מוזר אבל טעים עם אסדו, ביצה וזיתים
מהשוק המשכנו למדרחוב ולמרות שכל בן אדם שפוי כבר היה מכריז שהוא מפוצץ ואין סיכוי שיכניס משהו לפה, עצרנו בקופי בין לשתות אייס בלנד מוקה אולטימטיבי שהוא הגילטי פלג'ר שלי מאז שפתחו סניף מתחת לבית שלי ברעננה לפני המון שנים, שמאז הספיק להסגר והשאיר אותי קרייב אין סופי.
מהמדרחוב הגענו לממילא, לא ממש לקניות אלה לטיול קטן עם פיל של אירופה. הקניון מוצל ומאוד כיפי בשעות בין ערביים. רק שאם אתם בעניין של קניות קחו בחשבון שהוא סופר עמוס ובעיני לפחות פחות מתאים לבילוי שופינג. מה שממש ממש שווה בממילא זה שנכנסים מהעיר והוא ממשיך ישר אל העיר העתיקה לשער יפו.
אני לא יודעת אם זה בגלל הקורונה או בגלל שהשעה כבר היתה מעט מאוחרת אבל העיר העתיקה היתה כמעט שוממת. התחלנו להכנס פנימה ואז החלטנו שאם הכל סגור אולי עדיף שנעשה אחורה פנה ונצעד לצד החומות. מה שהסתבר כרעיון אדיר כי בדרך גילינו כנסיה ארמנית מהממת וגם שיש אפשרות לתפס על החומות ולצעוד עליהן. אם אתם מחליטים לעשות את זה, אתם צריכים להתחיל את הסיור ממש משער יפו שם יש אפשרות לעלות על החומות, הכניסה או העליה ממש ליד תחנת המשטרה.
אחרי יום ממש ממש עמוס הגענו לחדר הכיפי שלנו במלון, וכרסנו או לפחות זה מה שהתכוונו לעשות אבל כמו שכתבתי קודם לעדי היתה יומולדת והזמנתי מקומות למסעדת מונא. אז במקום להשאר בחדר ולהעביר ערוצים, התגנדרנו ויצאנו שוב לעיר, הפעם צעדנו ממש לכיוון בלפור, לא להפגנה למסעדה.
יש לי רק מילה אחת לכתוב על מונא ווווואוווווווווו!!!!! היה טעים בטרוף, מיוחד, מעניין וכיפי. הקטע הכי מצחיק זה ששבועיים לפני היינו בעיר לענייני בירוקרטיה מעצבנים ועברנו בחצר של מונא, נכנסנו פנימה ואמרתי לעדי שזה נראה לי מקום מושלם לבית קפה. מפה לשם למה לא אמרתי שזה יהייה מושלם שנזכה בלוטו. האווירה, מזג האוויר הירושלמי הקריר באמצע אוגוסט, האוכל והאלכוהול יצרו חוויה כיפית וטעימה במיוחד.
הטיפ היחיד בעיני לגבי המסעדה ואל תתפסו אותי כזקנה בלה, הוא שבו במרפסת בחוץ. למרות שבפנים יש אווירה של פאן והבר נראה ממש מגניב, יש משהו מאוד מדוייק בלאכול מנות שף בלי מוסיקה שמסיחה את הדעת. אבל שוב זה מה שהתאים לנו, אם אתם קבוצה של כמה חברים יש מצב שלשבת בפנים עם מוסיקה ואווירה יותר מסיבתית יהייה בול בשבילכם.
עדי לוקח עוד בירה לדרך
אחרי הארוחה עדי הודיעה שאין מצב שאנחנו בירושלים ולא נשב בבר אחד לפחות, אז ישבנו בשניים. וקצת קשה לי להמליץ לכם על בר ממש מגניב כי הייתי קצת שיכורה ומאוד עייפה. רחוב הברים הוא הלני המלכה, לפני 15 שנים עדי בירמן שם במועדון ג'אז, בזמן הלימודים, וזה גרם לו להרגיש קצת יותר צעיר ולי קצת סטודנטית.
חזרנו לחדר מרוסקים אך מרוצים ללילה שלם בלי אף אחד שיפריע לנו לישון, רק שמרפי תמיד מפתיע ובמקום להתעורר בעשר כמו אנשים נורמאלים פתחנו עיניים כבר בשבע וחצי ולא הבנו למה אנחנו לא מצליחים לחזור לישון.
אז עדי ירד למטה והביא לנו קפה ששתינו במרפסת שצופה על כל העיר, עם הרוגלעכים שהבאנו ממרציפן. משכנו את הבוקר והתפננו ביחד כמו שלא יצא לנו לעשות כבר מלא זמן.
אחרי שעשינו צ'אק אוט מהמלון יצאנו לכיוון קפה קדוש לארוחת בוקר שפינטזתי עליה כבר מזמן. לצערי למרות שנראה שהכל שם טעים בשיגעון, התור היה מטורף ולא היתה אפשרות להזמין מקום מראש. אז וויתרנו והמשכנו לממליא לקפה וארוחת בוקר ברולדין, עכשיו נכון שאחרי כל האוכל הטעים זה אולי נשמע פחות מפונפן אבל היה ממש טעים וכיף. ישבנו במרפסת שצופה על מגדל דוד וחומות העיר העתיקה וזו היתה אורחת בוקר מושלמת מכל הבחינות.
אין על התבלינים של השוק
אחרי שקנינו לי קצת בגדים, המשכנו לשוק להשלמת קניות של מלא מטעמים. קנינו גבינות בבאשר וירקות ופירות בשוק העירקי והבנו שזהו ואנחנו חייבים לחזור הביתה לפני שנהפוך לדלעת וליאו יהרוג את אמא שלי חחח.
ואם הגעתם עד לכאן אני ממש מקווה שנהנתם מהפינה החדשה בבלוג. שתסעו לטייל בירושלים והכי חשוב שתכתבו לי כמה כיף היה לכם ואם הפוסט עזר לכם לתכנן טיול כיפי בעיר.
וכשאתם נוסעים לטיול בעיר הקודש אל תשכחו לתייג אותי באינסטוש ולשלוח לי תמונות שלכם נהנים בעיר.
נטע.
